ארמי גרינשטיין הנדסה גיאודטית בע"מ נ' "דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

בכתב התביעה נטען כי התובעת הינה בעלים של מכשיר מדידה , אותו הציבה ואיתו עבדה ברחוב ג'בוטינסקי בבני ברק,. בעוד מר ערמי עובד החברה מבצע מדידות עם המכשיר , אוטובוס בבעלות הנתבעת עבר במקום בנתיב תחבורה ציבורית , עלה על מזרן שהיה מונח על הכביש, המזרן נתפס בין הגלגלים האחוריים של האוטובוס , האוטובוס המשיך בנסיעה ועם סיבוב גלגלי האוטובוס , וכשעבר ליד מכשיר המדיה , העיף אותו ,הפיל אותו ארצה וגרם לו נזק כבד.

התובעת מייחסת לנתבעת , למעשה באחריותה השילוחית למעשיו ומחדליו של הנהג מטעמה

את האחריות להפלת המכשיר וגרימת הנזק , כפי שפורט בכתב התביעה .

הנתבעת הגישה כתב הגנה הכחישה בו את כל פרטי כתב התביעה , בין היתר מאחר והמקרה בו מדובר אינו ידוע לה .

מטעם התביעה העידו שלושה עדים מר טל הדס, רונן ערמי ,ורונן גרינשטיין.

שלושת העדים הגישו את עדויותיהם בתצהירים .

ראשון העיד מר טל הדס , שמסר כי הוא יודע שמודד התובעת עמד וביצע מדידות באמצעות המכשיר והמכשיר הועף ע"י אוטובוס וכתוצאה מכך נפגע המכשיר קשות ועוד באותו יום הועבר לתיקון .

בחקירה הנגדית לא נשאל העד ולו שאלה אחת על אודות אירוע התאונה , סיבותיה ונסיבותיה, ועל מקור הידיעה שלו על השאלה מדוע נפל המכשיר וניזוק, ואף לא היתה התנגדות לקבלת עדותו של מר הדס, כעדות שמיעה .עדותו של מר הדס לא נסתרה .

העד הנוסף שהעיד הוא רונן ערמי , גם הוא מסר את עדותו הראשית בתצהיר .

מר ערמי אומר בתצהירו כי הוא זה אשר ביצע את המדידות באמצעות המכשיר, והוא למעשה עד ראיה לאשר אירע .

מר ערמי אומר , שבעודו מבצע מדידות עם המכשיר, האוטובוס אשר נסע בנתיב הימני המיועד לתחבור ציבורית עלה על מזרן אשר היה מונח על הכביש , וזה נתפס בין גלגלי האוטובוס הימניים, באופן שבלט לכיוון המדרכה , וכאשר האוטובוס חלף ליד המכשיר העיף את המכשיר ממקומו, הפילו ארצה וגרם לו נזק כבד .

מר ערמי נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ הנתבעת .

העד נשאל באיזה אופן היה המכשיר מוצב, וענה שהיה על חצובה , קרוב לכביש על המדרכה , ואישר כי הוא למעשה היה עם הגב לכיוון נסיעת האוטובוס, וכאשר האוטובוס חלף הוא והמכשיר נפלו , הסתכל וראה שהאוטובוס נוסע קדימה ובין הצמיגים שלו תקוע מזרן זוגי שבלט מטר - מטר וחצי מגוף האוטובוס . נשאל עוד " ראית את המזרן או רק שראית את האוטובוס מגיח אליך עם המזרן" וענה " ראיתי את האוטובוס שבא עם המזרן .

העד ערמי הוא עד הראיה היחיד לאירוע, והוא מעיד בבירור כי אומנם ראה את האוטובוס ,אחרי שהמכשיר נפל, אך הוא ראה בבירור כי בין גלגלי האוטובוס היה "תקוע" מזרן שבלט מגוף האוטובוס , והוא אשר הפיל גם את ערמי וגם את המכשיר .

העד עמד נחרץ ותקיף על גרסתו, ולא נשמע בה כל היסוס או הרהור, או חוסר בטחון .

העד השלישי הוא רונן גרינשטיין .

מר גרינשטין לא היה במקום האירוע , לא ראה אותו , והוא מסתמך על מה שמר ערמי עד תביעה 2 מסר לו ( ראה סעיף 4 לתצהיר ) .

באת כוח הנתבעת התנגדה לקבלת כל עדות שמועה , או סברה.

מעיון בתצהירו של מר גרינשטיין , אני אכן קובע כי האמור בסעיף 4 מהווה עדות שמיעה לאשר אירע ואשר גרם למכשיר את הנזק, והוא לא יכול להוות ראיה על תוכנו.